אנשים רבים נוהגים לפוקק או למשוך ולמתוח את אצבעות הידיים. מקובל להניח כי צליל "הקנאק" שמופק ממפרקי האצבעות כאשר אנשים מותחים את אצבעותיהם נובע מפעולת המתיחה והפעלת המפרק. זו נראית כמו פעולה תמימה, הרגל יום יומי שכרבע מהאנשים מבצעים מפעם לפעם. מסתבר כי לאורך עשרות השנים האחרונות נעשו כמה מחקרים בנושא, עקב החשש כי אותם קנאקים שאולי נראים בלתי מזיקים בטווח הקצר עלולים להיות מזיקים לטווח הארוך. אז האם אכן מי שמפוקק את אצבעותיו נמצא בסיכון מוגבר ללקות בדלקת פרקים ניוונית? סקרנו כמה מחקרים שנעשו בנושא ומהן התובנות שאליהן הגיעו החוקרים.
קנאק, הרבה יותר מסתם צליל
כאשר אנשים מפוקקים את אצבעותיהם, לרוב הם מותחים את המפרקים הסמוכים לכף היד. מחקרים שנעשו בנושא אינם רבים, אך כמה מהם הגיעו למסקנות מאוד מעניינות. אחד החשובים שבהם גילה כי הקנאק לא מופק בשל התחככות העצמות או המפרקים אלא בשל היווצרות בועיות קטנות בתוך הנוזל התוך מפרקי. זהו הנוזל שמטרתו החשובה היא לשמש כעין שמן סיכה לסיכוך המפרק. כך נוצרת תנועה במפרקים מבלי לפגוע בסחוס או בעצמות עצמן.
אך לא רק הצליל של הקנאקים יוצא לאור בזמן שמותחים או מפוקקים או מושכים את האצבעות. התגלה כי בזמן הפעולה הזאת נוצרת כמות אנרגיה מרובה למדי. כך הגיעו מדענים למסקנה שזו כמות אנרגיה בלתי מבוטלת, אשר יש בכוחה להזיק למפרקים. אך האם פוטנציאל הנזק הזה אכן מתממש והאם כתוצאה מכך נוצרת דלקת פרקים ניוונית? למרבה ההפתעה, כמה מחקרים מצביעים על תשובה חיובית ואילו אחרים מצביעים על תשובה שלילית ואפילו הפוכה.
מדוע ישנם אנשים שאוהבים לפוקק את אצבעותיהם?
מדענים מסבירים כי קיימות כמה תאוריות המסבירות מדוע אנשים מסוימים אוהבים לפוקק את אצבעותיהם. ישנם חוקרים הסבורים כי פעולה הזאת נועדה לספק רוגע נפשי וכי מדובר בהרגל נלמד. זהו הרגל הדומה לכסיסת ציפורניים או אפילו לעישון, בכך שאנשים שמתמכרים אליו שואבים ממנו הנאה. חוקרים אחרים סבורים כי היווצרות הקנאקים עשויה להרגיע אך גם הם גם מותחים את השרירים בכף היד, מגדילים את טווח התנועה וכך הם משפיעים מבחינה פיזית ולא רק נפשית. עוד נמצא כי חלק מהאנשים מבצעים את התנועות הללו כלאחר יד, מבלי לחשוב על כך יותר מדי וכי אין הם זוכרים מתי לראשונה החלו לפוקק את אצבעותיהם.
מקרה מעניין מתאר מדען, שמו ד"ר אונגלר, שהחליט לבדוק את הנושא בעצמו. לאורך עשרות שנים הוא פוקק את אצבעות כף ידו האחת ולא את כף ידו האחרת. לאורך הזמן הוא בדק בעצמו האם נוצר הבדל בין כפות הידיים. לפי ממצאיו, עוצמת האחיזה ומאפייני שתי הידיים נוצרו ללא שינוי. אך ישנן טענות שזהו מדגם לא מייצג ולא ניתן להסיק ממנו מסקנות מספקות.
קנאקים באצבעות: קשורים או אינם קשורים לדלת מפרקים ניוונית?
מחקר עדכני שהקיף עשרות אנשים ולווה על ידי אורתופדים מומחים מצא כי אין עדויות לכאב בקרב אנשים שנוהגים לפוקק את אצבעותיהם לאורך זמן. המחקר לא שולל במפורש התפתחות עתידית של דלקת מפרקים, אך מבהיר כי גם אם זה עשוי לקרות, זו לא השפעה מהירה, אם בכלל. אך מחקרים מסוימים מגלים כי ישנם אנשים שניזוקים מכך. סימנים של התעבות הסחוס נמצאו במחקרים מסוימים. אלה סימנים המקושרים עם התחלה של דלקת מפרקים ניוונית. אך עדיין, אין מדובר בהוכחה מספקת לכך שדווקא הקנאקים הם האשמים בכך.
מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4398549/
https://orthoinfo.aaos.org/en/diseases–conditions/osteoarthritis/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1004074/
אולי יעניין אותך גם: