דלקות מפרקים הן מחלות שונות שפוגעות בעיקר במפרקים, אך הפגיעה שלהן יכולה לבוא לידי ביטוי במערכות פיזיות נוספות.
ישנן דלקות מפרקים שפוגעות במספר רב של מפרקים בעוד שחלקן מערבות מפרק אחד בלבד, חלקן נעלמות כלעומת שבאו בעוד שאחרות הולכות ומחריפות לאורך השנים ובקצרה ניתן לכתוב שלכל אחת מהן תסמינים שונים ומיוחדים משלה.
על מנת בכל זאת לנסות ולאפיין את התסמינים המרכזיים של דלקת מפרקים באופן כללי, נפרט אודות התסמינים השכיחים של מספר דלקות מפרקים שכיחות יחסית.
דלקת מפרקים ניוונית
דלקת מפרקים ניוונית יכולה להופיע באופן אדיופטי עם הזדקנות האדם ואז היא נקראת דלקת מפרקים ניוונית ראשונית אך בהחלט יכולה להופיע גם על רקע של פגיעה בסחוס או על רקע של מחלה אחרת ואז היא נקראת דלקת מפרקים ניוונית שניונית.
התסמין המרכזי של סוג זה של דלקת מפרקים הוא כאב שבא לידי ביטוי בהדרגה. ככל שהאדם מתאמץ יותר ומפעיל יותר את המפרקים, כך הכאב הולך ונהיה חמור יותר ולהפך.
התסמין המובהק ביותר למרבה ההפתעה אינו החמור ביותר כיוון שככל שהמחלה הולכת ומתקדמת מתחילים לסבול החולים ממגבלות בתנועה של המפרקים השונים. המפרקים נעשים נוקשים וחורקים ולרוב המחלה תלווה באדמומיות, בחום מקומי ובנפיחות של המפרקים המעורבים במחלה.
באופן עקרוני התסמינים האופייניים יכולים לבוא לידי ביטוי בכל מפרקי הגוף, אך הפגיעות השכיחות ביותר מתרחשות במפרקים שנושאים משקל רב כמו מפרקי הירכיים, הברכיים ועמוד השדרה המתני למשל.
התסמינים של דלקת זו משתנים גם בהתאם לאזור הפגיעה. כך למשל דלקת מפרקים ניוונית שפוגעת במפרקי אצבעות הידיים תגרום להופעה של קשרירים במפרקים שבין גלילי האצבעות ובדלקת מפרקים ניוונית בעמוד השדרה יופיעו תסמינים כגון נימול או כאב מוקרן.
דלקת מפרקים זיהומית
דלקות מפרקים יכולות להיווצר בין היתר כתוצאה מזיהום כלשהו. כך למשל ישנם חיידקים מסוימים שיכולים להוביל להתפרצות המחלה, נגיפים שונים ואפילו מספר זנים של פטריות. בנוסף לכך, לעתים דלקת מפרקים שאינה זיהומית מתפתחת במפרק מסוים בעקבות דלקת מפרקים זיהומית שהתרחשה במקום אחר.
דלקת מפרקים זיהומית לרוב אינה פוגעת במפרקים באופן סיסטמי והפגיעה שלה ממוקדת במפרק אחד לרוב. המפרק השכיח ביותר שנפגע מדלקת מפרקים זיהומית הוא מפרק הברך והשני בשכיחותו הוא מפרק הירך.
הנזק העיקרי שמתרחש בדלקת מפרקים זיהומית הוא הגבלה בטווח התנועה של המפרק והכאב החד והחריף. רבע מהילדים וחצי מהמבוגרים שסובלים מדלקת מפרקים זיהומית יסבלו ממגבלה קבועה כלשהי במפרקים הפגועים גם לאחר שהמחלה תסתיים.
דלקת מפרקים שגרונית
דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית שמערבת את המפרקים בצורה נרחבת ומשמעותית. הפגיעה המפרקית תבוא לידי ביטוי באופן סימטרי, כלומר במפרקי הידיים במקביל או בקרסוליים במקביל.
המפרקים השכיחים שלוקחים חלק במחלה הם מפרק שורש כף היד ומפרקי האצבעות אך ישנם מפרקים רבים נוספים שנפגעים ממנה בשכיחות גבוהה יחסית כגון עמוד השדרה הצווארי. בתחילת המחלה התסמינים כוללים נפיחות וכאב בלבד, אך במהלך השנים יופיעו הגבלות תנועה במפרקים וחלק מהמפרקים ייהרסו או יתעוותו.
מחלה זו יכולה להתבטא גם במערכות גוף שלא קשורות באופן ישיר למפרקים. כך למשל יכולים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית לסבול מנודולים תת עוריים, תסמונת סיוגרן, קרדיומיופתיה, אנמיה, מחלות ריאה שונות ועוד.
דלקת מפרקים פסוריאטית
דלקת מפרקים פסוריאטית היא דלקת מפרקים שפוגעת בחולי פסוריאזיס ויכולה להתבטא בחמש דרכים שונות.
בין היתר המחלה יכולה להתבטא בשינויים קשים מאוד באצבעות ובהרס של מבני העצם שסמוכים למפרק וישנם חולים שבסופו של דבר סובלים מנכות צמיתה, בעיקר במידה ומדובר על חולים בדלקת מפרקים פסוריאטית שפגעה בעמוד השדרה שלהם.
תסמינים לפי סוג הדלקת
לסיכום, ניתן לכתוב שבדומה לכל דלקת באשר היא, התסמינים המרכזיים של דלקות מפרקים כוללים חום, כאב, נפיחות, אדמומיות ואובדן תפקוד, אך משתנים בהתאם למספר המפרקים המעורבים, סוג המפרקים, המיקום שלהם, חומרת הפגיעה ועוד.