דלקת מפרקים היא מחלה הפוגעת במפרקי הגוף השונים בהם הברכיים, פרקי כף היד או בחלקים מעמוד השדרה. שני הסוגים העיקריים של המחלה הם דלקת מפרקים ניוונית ודלקת מפרקים שגרונית. התסמינים הבולטים של המחלה הם קשיות וכאבים במפרקים.
הטיפול בדלקת מפרקים מתבסס על טיפול אגרסיבי במטרה למנוע פגיעה חמורה במפרק העלולה להוביל לנכות וכן על השגה של רמיסיה – הפוגה של המחלה ככל שניתן באמצעות מתן טיפול תרופתי. מטרות הטיפול הן הפחתת הכאב ודיכוי התהליך הדלקתי תוך עצירת התקדמות המחלה והשגת שיפור בתפקוד החולים ובאיכות חייהם.
נשים כקבוצת סיכון
מחקר חדש מצביע על הקשר ונותן תשובות חדשות באשר לקשר שבין דלקת מפרקים אצל נשים והסיכון למוות. התנועה ויכולת הגוף לזוז טמונה ומותנית במפרקים הרבים הפועלים יחדיו בהרמוניה. תנועת המפרק מתאפשרת בזכות חומר סיכה וחומרים מזינים המגיעים לסחוס, חומר הסיכה מכונה סינוביום ודלקת בו מובילה לכאב, להצטברות נוזלים במפרקים ובסוף התהליך להרס של הסחוס והעצם.
דלקת מפרקים שגרונית היא צורה מוכרת ושכיחה של דלקת מפרקים דלקתית אשר נמצאת במגמת עלייה מתמדת והולכת והופכת לנפוצה יותר. למחלה זו אין תרופה והחוקרים אינם יודעים להסביר באופן מדויק את הגורמים לה. הדלקת משפיעה על כל איברי הגוף ועלולה להוביל למגוון רחב של בעיות בריאותיות בהן כיבים בעור, נזק לעיניים והגדלת פוטנציאל למצבים ממאירים שונים.
הסיכון למוות
המחלה נפוצה יותר בקרב נשים לעומת גברים בשיעור של פי 3 ומחקר חדש מצא כי שיעורי התמותה בקרב נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מהמחלה גבוה פי שניים בהשוואה לכלל האוכלוסייה. על פי המחקר קבוצת הנבדקות אשר סבלו מהמחלה הראו שיעורי תמותה גבוהים פי 2 עד 2.5 בהשוואה לקבוצה הנבדקות הבריאה. נוסף על כך, סיכונים ידועים כגון שימוש בטבק, חוסר פעילות גופנית וסוכרת בשילוב של דלקת מפרקים נמצא כקשורים באופן ישיר לשיעורי תמותה גבוהים באופן משמעותי.
מחקר ומאפיינים
החוקרים התבססו על נתונים מגופי בריאות האישה ועל 10,000 נשים אשר דיווחו באופן עצמאי על המחלה כאשר חלק מהן נוטלות תרופות וחלקן לא. מחקר כלל בדיקות דם ובדיקת רמת הנוגדנים למחלה תוך השוואה בין הנשים אשר דיווחו על דלקת מפרקים שגרונית לנשים בריאות.
הנוגדנים הינם בעלי חשיבות רבה בזיהוי פולשים זרים בגופנו ולניטרולם, כאשר מצבים פתולוגיים שונים נגרמים כתוצאה מפעולת מערכת החיסון כנגד הגוף עצמו במה שמכונה מחלות אוטואימוניות. רמה גבוהה של נוגדנים מסוימים מהווה אינדיקציה לקיומה של דלקת מפרקים.
למה דווקא נשים?
הסיכון בקרב נשים לסבול מהמחלה עולה משמעותית לאחר גיל 45 כאשר נתון זה מעסיק את החוקרים המנסים להגיע לסיבה לנתון זה. בשנים האחרונות המחקרים מעלים כי המחלה פוגעת באופן שונה בנשים ובגברים בשל סיבות ביולוגיות, הורמונליות, גנטיות, כתוצאה מהשמנה ובשל הבדלים תרבותיים ואריכות חיים.
- נשים נוטות להיות גמישות יותר לעומת גברים כתוצאה מהבדלים הורמונליים אשר מכינים את גוף האישה והאגן להתרחבות בזמן הלידה. התוצאה לכך היא מפרקים יציבים פחות תוך ביצוע תנועות שאינן נכונות מבחינה ביומכנית המובילים לפציעות תכופות יותר אשר מעלות את הסיכון לחלות בדלקת מפרקים.
- הבדל נוסף טמון בכך שלנשים שכבת סחוס דקה יותר בהשוואה לגברים והבדל זה הופך למשמעותי ביותר לאחר גיל 50.
- סיבות גנטיות העוברות במשפחה ומגדילות את הסיכון לפתח דלקת מפרקים משמעותיות יותר אצל נשים ובמיוחד הקשר הדוק בין אם ובתה.
- הבדלים באריכות החיים בין גברים לנשים מחזק את המגמה של שיעורי מחלה גבוהים בקרב נשים וזאת משום שנשים חיות יותר מגברים ובגיל מאוחר הנטייה לסבול ממחלות ונזקים גבוהה יותר.