החלטה משותפת בין החולה לרופא לגבי גישת ההתמודדות עם מחלה כרונית, היא הכרחית. במקרים רבים, תרופות מרשם הם ליבת הטיפול המסורתי עבור רוב, אם לא כל, המחלות הכרוניות, במיוחד כשהחולים נדרשים לקחת יותר מתרופה אחת.
תרופות נפוצות לדלקת מפרקים
חולי דלקת מפרקים משתמשים בתרופות מרשם מחמש קבוצות תרופות עיקריות, הכוללות תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs), משככי כאבים, תרופות לשינוי המחלה (DMARDs), תרופות ביולוגיות וקורטיקוסטרואידים.
בהתבסס על העדפותיהם והמלצות הרופאים, חולי דלקת מפרקים עוברים ברוב המקרים תקופות של ניסוי וטעייה על מנת למצוא את השילוב היעיל ביותר של התרופות. מהרגע שהטיפול התרופתי נקבע, הקפדה על תכנית הטיפול חשובה, כמו גם מודעות לתופעות לוואי אפשריות.
תופעות לוואי אפשריות – תרופות דלקת מפרקים שגרונית קשורות לתופעות לוואי אפשריות שעלולות להיות חמורות ואולי אף קטלניות. זוהי אחריות החולה לדעת מהן תופעות הלוואי וכיצד למנוע טעויות, אשר עשויות להיות כרוכות בהשלכות חמורות.
טעויות נפוצות הקשורות לנטילת תרופות דלקת מפרקים
יש לקחת בחשבון מספר טעויות נפוצות אותן נוטים לבצע חולי דלקת מפרקים הנוטלים תרופות, ולהתחיל בטעות הרצינית ביותר:
-
1. נטילת התרופה מטוטראקאסט פעם ביום במקום פעם בשבוע
זוהי התרופה הנפוצה לדלקת מפרקים, והיא מיועדת לנטילה אחת לשבוע באותו יום מדי שבוע. היא אינה מיועדת לנטילה מדי יום בדומה לתרופות רבות.
מטוטרקס זמינה בטבליות במינון של 2.5 מיליגרם, והמינון ההתחלתי הרגיל למבוגרים עם דלקת מפרקים הוא 7.5 מיליגרם, שהן שלוש טבליות של 2.5 מיליגרם, לנטילה אחת לשבוע.
-
2. שילוב תרופות מרשם
כללים בטוחים לשימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות לטיפול בדלקת מפרקים, קשורים גם לסוגי תרופות ללא מרשם המיועדות למצבים אחרים.
אדוויל משמש במקרים רבים כמשכך כאבים הנמכר בבתי המרקחת ללא מרשם, ואנשים נוטים להשתמש בו לעיתים מבלי להיות מודעים לכך שאסור להם לשלב את תרופות דלקת המפרקים עם תרופות אחרות.
-
3. אחסון שגוי של תרופות ביולוגיות
רוב התרופות הביולוגיות צריכות להישמר בקירור, וחשוב שחולי דלקת מפרקים יקפידו על הוראות אלו ויאחסנו את התרופה הביולוגית בטמפרטורה המתאימה. אנשים שנוסעים עם תרופות ביולוגיות, נוטים לעיתים להזניח את ההקפדה על האחסון הנכון של התרופות, או שוכחים לנקוט בצעדים הדרושים על מנת לשמור אותן בקירור.
בנוסף, לעתים חולי דלקת מפרקים לוקחים את התרופה הביולוגית מבית המרקחת ואינם מאחסנים אותה בבית במקרר במהירות האפשרית. רוב, אם לא כל, יצרני התרופות הביולוגיות, מספקות ערכות נסיעות המיועדות לשמירת התרופות בקירור.
-
4. הפסקת השימוש בתרופות פרדניזון וקורטיקוסטרואידים בבת אחת
הפסקת טיפול תרופתי זה צריך להתבצע בהפחתה הדרגתית של המינון. חולי דלקת מפרקים שנוטלים פרדניזון או קורטיקוסטרואידים אוראליים אחרים, במיוחד חולים שנוטלים מינונים גבוהים או שלקחו את התרופה במשך תקופה ארוכה, צריכים להקפיד על הפחתת המינון כשהם מפסיקים את השימוש בתרופה.
גמילה הדרגתית נחוצה למניעת תסמיני גמילה, העשויים לכלול כאבי מפרקים, כאבי שרירים, עייפות, כאבי ראש, חום, לחץ דם נמוך, בחילות והקאות.
הפסקות פתאומיות של שימוש ארוך טווח בתרופות קורטיקוסטרואידיות עלולות לגרום לתסמיני גמילה חמורים, היות והייצור הרגיל של סטרואידים על ידי הגוף נכבה בתקופת הגמילה, וזקוק לאתחול מחדש. למרות שאזהרה זו ידועה, חלק מחולי דלקת מפרקים שגרונית עוצרים בטעות את השימוש בשתי תרופות אלו בפתאומיות, ובכך מסכנים את חייהם ומחמירים את המחלה.
-
5. ביצוע שגוי של הוראות השימוש בתרופות
יש לקרוא את המידע לגבי תרופות המרשם לדלקת מפרקים ולפעול בדיוק לפי ההוראות. החולים נדרשים לבדוק את התווית על בקבוקי המרשם, כמו גם את המדבקות הקטנות אותן מוסיף הרוקח בעת מילוי המרשם.
יש לוודא כי התווית תואמת את ההנחיות אותן הורה הרופא באופן אישי. במקרים רבים מדי, אנשים אינם נותנים את דעתם למידע המצוין על התרופות, ומתייחסים להוראות מינוני הגלולות בלבד. אין להתעלם מההנחיות, כגון אם יש לקחת את התרופה עם מזון או על בטן ריקה. ההנחיות נקבעות מסיבה טובה.
-
6. דיווח שגוי לרופא על כל התרופות
חולי דלקת מפרקים מטופלים במקרים רבים אצל מספר רופאים, וכולם צריכים לדעת את רשימת התרופות והתוספים הטבעיים אותם החולה לוקח.
כשלכל הרופאים יש את אותה תמונת תכנת טיפול, הם אינם מבצעים טעויות בקביעת תרופות מרשם, העלולות ליצור אינטראקציות בין תרופתיות.
-
7. שימוש ביותר מסוג אחד של תרופות כל פעם
הסוגים השונים של תרופות אלו אינם צריכים להיות מעורבים עם תרופות פופולאריות אחרות. אלו הן תרופות מרשם אנטי דלקתיות נפוצות לדלקת מפרקים, וחלקן מוכרות באמצעות שמות המותג שלהן ואפילו השמות הגנריים שלהן.