את מפרקי הגוף השונים נהוג לסווג בהתאם לזוג מאפיינים מרכזיים: המבנה של המפרק והתפקוד שלו. מבחינה מבנית נהוג להבחין בין מפרקים פיברוטיים, סחוסיים וסינוביאליים ומבחינה תפקודית נהוג להבחין בין מפרק צמוד, מפרק נע חלקית ומפרק חופשי.
בנוסף לכך, נהוג להבחין בין מפרקים אקסיאליים למפרקים פריפריים. המפרקים האקסיאליים הם המפרקים הממוקמים בעמוד השדרה, בבית החזה והגולגולת, כלומר בציר המרכזי של הגוף ואילו המפרקים הפריפריים הם המפרקים הממוקמים בכל מקום אחר בגוף (בידיים וברגליים).
המפרקים הפריפריים הגדולים הם למשל מפרק המרפק, הברך והירך ואילו המפרקים הפריפריים הקטנים הם למשל מפרקי אצבעות הרגליים והידיים. בגוף האדם ישנם למעלה מ- 200 מפרקים פריפריים כאשר בכל אחד ואחד מהם יכולה באופן תיאורטי להתפתח דלקת בשלב זה או אחר בחיים. כמו כן יש למעלה מ- 200 מחלות שונות שיכולות לגרום להתפתחות של דלקת במפרקים הפריפריים.
מה הם הגורמים לדלקת במפרקים הפריפריים?
קצרה היריעה מלפרט אודות כל המחלות באשר הן שעשויות לגרום להתפתחות של דלקת במפרקים הפריפריים. כמו כן חשוב לציין כי לא בכל מקרה הדלקת תהיה מוגבלת למפרקים הפריפריים, שכן ישנן מחלות המערבות את המפרקים הפריפריים והאקסיאליים במקביל. זהו המצב למשל בדלקת מפרקים ספחתית המופיעה בחלק מחולי הפסוריאזיס, בדלקת חוליות מקשחת שבראש ובראשונה מערבת את המפרקים האקסיאליים, אך יכולה לערב גם מפרקים פריפריים (בדגש על מפרקי הכתפיים והירכיים) ובעוד מחלות רבות אחרות.
הדלקת במפרקים הפריפריים יכולה להיות תוצאה של מחלה אוטואימונית כמו למשל בדלקת מפרקים שגרונית, שקיעה של גבישים במפרקים כמו למשל במחלת שיגדון, חדירה של פתוגן למפרק כמו למשל בדלקת מפרקים זיהומית, תהליכי שחיקה טבעיים במפרק כמו למשל בדלקת מפרקים ניוונית ועוד.
מה הם התסמינים של דלקת במפרקים הפריפריים?
התסמינים של דלקת במפרקים הפריפריים משתנים בהתאם לגורמי הדלקת, מידת החומרה שלה, מצב בריאותו הכללי של החולה ועוד. התסמינים הבסיסיים ביותר המגדירים את הדלקת הם נפיחות מפרקית, אדמומיות וחום מקומיים במפרקים המעורבים, ירידה בטווח התנועה של המפרק וכמובן כאבים במפרק. תסמינים בסיסיים אלו משותפים לכל המפרקים הסובלים מדלקת, אך קיימת שונות רבה למשל בתזמון התסמינים.
כך לדוגמה ישנן דלקות מפרקים בהן הכאבים נהיים חמורים יותר בזמן שהמפרק נתון תחת מאמץ בעוד שבסוגים אחרים של דלקות מפרקים, הכאב דווקא מתגבר לאחר שהמפרק לא נמצא בשימוש במשך מספר שעות. במקרים האלה הכאב המשמעותי ביותר יורגש בשעות הבוקר, אבל לאחר שהמפרקים המעורבים יופעלו, הכאבים יפחתו בעוצמתם.
כמו כן במקרים מסוימים הדלקת במפרקים היא התסמין הקל ביותר מבחינה קלינית, בעוד שתסמינים מפרקיים אחרים גורמים בצורה הדרגתית להרס המפרק ולהוצאתו מכלל שימוש. ישנן מחלות שבאות לידי ביטוי בדלקת במפרק אחד בלבד, ישנן שמערבות מספר מפרקים במקביל וכן ישנן מחלות שבהן הדלקת נודדת ממפרק פריפרי אחד למשנהו.
מעבר לכל זה יש לציין כי ישנן מחלות מפרקים בהן הדלקת מופיעה במפרקים המעורבים באופן כרוני ורציף, באחרות הדלקת מתפתחת בצורה התקפית כך שהמהלך שלהן מאופיין בתקופות של התלקחות ותקופות של רמיסיה וישנן גם דלקות אקוטיות, שלאחר הטיפול חולפות לבלי שוב.
מבחינה תפקודית ההסתמנות משתנה בהתאם למפרקים המעורבים ובהתאם לחומרת הדלקת והתסמינים הנלווים. כך לדוגמה דלקת במפרקי האצבעות בידיים יכולה לגרום לכך שהמטופל יתקשה לאחוז דברים, לכתוב או לבצע כל פעולה המצריכה מוטוריקה עדינה ואילו דלקת חמורה במפרקים הגדולים נושאי המשקל ברגליים עשויה לגרום לקשיי הליכה, קושי לעלות במדרגות ואפילו להוביל לכך שהמטופל יוכל להתנייד אך ורק באמצעות כיסא גלגלים.
כיצד מאבחנים דלקת במפרקים הפריפריים?
אבחון של דלקת במפרקים פריפריים כולל בראש ובראשונה מיפוי של כל התסמינים מהם סובל המטופל וכן רישום של גורמי הסיכון המהווים את מנת חלקו לסבול מדלקות מפרקים מסוגים שונים. לאחר מכן יש לבצע בדיקה גופנית אורתופדית כשבדרך כלל לאור הנתונים שייאספו עד סיום הבדיקה הגופנית, ניתן יהיה כבר להעלות השערה בנוגע למקור הדלקת.
על מנת לאשש את האבחנה המשוערת ניתן יהיה להפנות את המטופל לביצוע בדיקות נוספות. בין היתר ניתן לבצע בדיקות הדמיה כמו לדוגמה MRI, לשאוב נוזל מהמפרק הפגוע ולנתח את הדגימה במעבדה, לבצע בדיקות דם ועוד.
כיצד מטפלים בדלקת במפרקים הפריפריים?
הטיפול בדלקת במפרקים פריפריים משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הדלקת, בהתאם לחומרה הקלינית של הדלקת ובהתאם לגורמים נוספים כמו לדוגמה גילו של המטופל, סוג הטיפולים בהם התנסה עד כה, מיקום המפרקים המעורבים ועוד. הטיפול הבסיסי מכוון להפחתת חומרת הדלקת והפחתת הכאבים ולכן בדרך כלל הוא יכלול שימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים, משככי כאבים, סטרואידים או תרופות אחרות שתפקידן לחבל בתהליך הדלקתי.
במקרים רבים מפנים את המטופל לטיפולי פיזיותרפיה או הידרותרפיה, במקרה של דלקת על רקע זיהום חיידקי ייעשה שימוש באנטיביוטיקה ובדרך כלל במקרים בהם מדובר בדלקת כרונית, המטופל מונחה לרדת במשקל על מנת להפחית את העומס מהמפרקים המעורבים.
במקרים בהם המפרק המעורב פגוע מאוד וחרף טיפול שמרני אופטימאלי המצב התפקודי לא השתפר והכאבים קשים מנשוא, ייתכן כי יוחלט לבצע ניתוח להחלפת המפרק כאשר כיום ניתן לבצע ניתוח חלקי או מלא. הניתוחים השכיחים ביותר להחלפת מפרקים הם ניתוח להחלפת מפרק הברך וניתוח להחלפת מפרק הירך.