צריכת אלכוהול מוגברת אינה טובה לבריאותו של איש, אולם נשאלת השאלה האם בטוח ועד כמה לשתות משקאות המכילים אלכוהול בקרב אוכלוסיית הסובלים מדלקת מפרקים?
באופן כללי שילוב של אלכוהול במקביל לנטילת תרופות ידוע כלא מומלץ ולעיתים אף מסוכן, ובכן האם מטופל הנוטל תרופה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (RA) יכול ליהנות מכוס יין טובה? האם זה נכון, מקובל ובטוח? התשובה לכך אינה פשוטה או חד משמעית.
אלכוהול – מגן או מזיק?
צריכה מבוקרת ומתונה של אלכוהול נמצאה כמועילה להגנה מפני התפתחות דלקת מפרקים שגרונית בקרב אנשים בריאים, על סמך מחקר שפורסם במגזין העוסק בבעיות רואומטולוגיות נמצא כי נשים אשר שתו 3-5 כוסות משקה בשבוע היו בעלות סיכון הנמוך בכ-22% לפתח את המחלה בהשוואה לאלה אשר לא צרכו אלכוהול כלל.
לפיכך עולה כי שתייה מתונה של אלכוהול עשויה להועיל ולהפחית התפתחות דלקות בקרב אנשים שאינם סבלים מדלקת מפרקים וכן במקרים פרה- קליניים, כך לדברי עורך המחקר, אולם יש לציין כי אין זו המלצה לשתיית אלכוהול על מנת למנוע את הופעת המחלה וכן אין הכוונה לצרוך אלכוהול בצורה מוגברת בקרב חולים במחלה על מנת "לפצות" ולקבל את היתרונות שהוא עשוי להציע מבחינה בריאותית.
מחקר – הסיכון בצריכת אלכוהול
הדאגה העיקרים בעת שתיית אלכוהול אצל חולי RA הוא גרימת נזק לכבד. השילוב שבין התרופות לטיפול במחלה לבין אלכוהול יכול להכביד באופן משמעותי על פעולת הכבד וליצור בעיות חמורות בתפקודו ואף לנזקים בלתי הפיכים. אולם מחקר שנערך בשנת 2017 מעלה אפשרות כי הבעיה אינה כה חמורה כפי שסברו עד כה, החוקרים בדקו 12,000 חולים במשך שלושה עשורים אשר טופלו בתרופת מטרוטקסט וגילו שחולים אשר צרכו פחות מ-14 משקאות בשבוע במקביל לנטילת התרופה לא נמצאו בסיכון מוגבר להיווצרות בעיות בכבד, לעומתם מי שצרך כמות אלכוהול גבוהה מזו אכן נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות כבד חמורות.
שילוב בעייתי
שילוב של משככי כאבים ותרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידאליות כגון מוטרין, נפרוקסן או אדוויל עם אלכוהול אינו שילוב מוצלח אף הוא ועלול להיגרם דימום בקיבה וסכנה להיווצרות כיבים. שתיית אלכוהול במקביל לנטילת תרופות אלה חושף אותך לפגיעות רבה יותר לנזקים לכבד.
בעיה נוספת הכרוכה בשילוב שבין אלכוהול לבין תרופות לטיפול בדלקת מפרקים הינה פגיעה ביכולת ההערכה לגבי יעילות הטיפול התרופתי, בבדיקות של רמות האנזימים בכבד המצביעות על יעילות הטיפול, השילוב בין השניים מקשה על הרופא המטפל להעריך האם רמות האנזימים והאם הן תוצאה של השפעת התרופה או של האלכוהול. בדיקת ומעקב אחר רמות האנזימים חשובות על מנת להתאים ולקבוע את הטיפול הנכון ולהעריך את יעילותו ואופן השפעתו על התקדמות המחלה, האלכוהול גורם לחוסר וודאות וקושי לקבוע את המצב של המחלה.
תפקוד הכבד אינו הבעיה היחידה בעת צריכת אלכוהול במקביל לדלקת מפרקים, האלכוהול המצוי בבירות ויין עלול לגרום לירידה בצפיפות עצם, זהו גורם קריטי בקרב חולי ה-RA הנמצאים בסיכון לפתח או כאלה הנמצאים במצב ובתהליך של פגיעה בעצמות וכאבי מפרקים. צריכה מוגברת של אלכוהול פוגעת ביציבות השלד ועלולה להסב נזק לרקמות העצם.
מותר אבל במידה
האם חולי דלקת מפרקים חייבים להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול, ולבכן לאור כל הנתונים לא ניתן לקבוע חד משמעית זאת והדבר מושפע מסוג התרופה בה החולה מטופל, בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל ועל פי כל ההערכות הרפואיות שתיית משקה אחד ביום היא צריכה ברמה שמתאימה לחולי דלקת מפרקים ואינה מסכנת אותם.