הקשר בין דלקת מפרקים ומחלות בלוטת התריס אינו ברור, למרות ששתי מחלות אלו לעיתים קרובות מופיעות בשילוב. הן דלקת מפרקים והן מחלות של בלוטת התריס הינן מחלות אוטואימוניות.
כך שההנחה היא כי הפרעה אוטו אימונית אחת עלולה להגביר את הסיכון לפתח מחלה אחרת, ותפקוד בלוטת התריס פוחת, לעתים קרובות בגלל הפרעה אוטו אימונית.
האבחון אשר הינו מורכב, לעתים קרובות, חשוב ביותר לגילוי שתי המחלות. אבחון מוקדם עשוי לסייע לשלוט בסימפטומים באופן טוב יותר ולמנוע סיבוכים אחרים כמו מחלות לב.
דלקת מפרקים ובלוטת התריס
דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה כרונית, מורכבת, הטרוגנית, שבה התגובה החיסונית מכוונת כלפי המפרקים. תגובה זו תוביל לנזק פרוגרסיבי למפרקים, הרס העצם, ואף מעורבות של איברים מרוחקים יותר. דלקת מפרקים היא המחלה הדלקתית הנפוצה ביותר בעולם, ושכיחה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. כמו כן, שכיחות המחלה עולה עם הגיל, ומגיעה לשיאה בקרב נשים בנות 65.
מחלות של בלוטת התריס הוא מונח אשר מגדיר קבוצה של פתולוגיות אשר משפיעות על תפקוד יתר או תת פעילות של הבלוטה. פתולוגיות אלו מציגות פרופיל נוגדנים המכוונים כנגד אנזים ה thyroperoxidase, נגד חלבון התירוגלובולין ונגד קולטן התירוטרופין.
ההערכה כי שכיחות ההפרעה בבלוטת התריס באוכלוסיה הכללית בארה"ב, היא בין 5%-15%, כאשר השכיחות בקרב נשים גבוהה יותר. נראה כי מחלות בלוטת התריס הינה המחלה האנדוקרינית האוטואימונית הנפוצה ביותר.
הקשר בין שתי המחלות
במשך מספר עשורים נצפה כי ישנה שכיחות מוגברת של הפרעות בבלוטת התריס בקרב חולים הסובלים מדלקת מפרקים. בנוסף לכך תוארו תופעות וביטויים ראומטולוגים בחולים עם הפרעה בבלוטת התריס. נראה כי הרקע הגנטי הוא היבט חשוב המשפיע על הגורמים האוטו אימונים, כך שנמצאו מספר גנים משותפים לשתי המחלות. בנוסף גורמים סביבתיים משותפים כמו עישון, היו מעורבים אף הם בשתי המחלות.
למרות הקשר הגנטי הקיים בין שתי המחלות, יש לזכור כי הפרעות אוטואימוניות הינן שונות זו מזו, לפחות ברמת הטיפול. עם זאת, אבחונן עלול להיות מורכב, עקב סימפטומים דומים. כאשר אדם מאובחן עם מחלה אחת, הסימפטומים שהופיעו עלולים להיות מקושרים רק למחלה זו, כך שההפרעה החיסונית השניה לא תאובחן. שתי המחלות עלולות להתפתח באופן משולב או זו אחר זו, ללא סדר מחייב. האבחון חייב לכלול בדיקות דם בכדי לוודא את קיומן של הפרעות אלה.
הסימפטומים הדומים בין שתי המחלות
פגיעה בתפקודי בלוטת התריס מתרחשת כאשר המערכת החיסונית תוקפת בטעות את תאי הבלוטה ומפריעה לתהליך יצירת ההורמונים. הסימפטומים שיבואו לידי ביטוי הם עייפות, כאבי מפרקים ושרירים ואף דיכאון. סימפטומים דומים עלולים להופיע גם במחלות ראומטלוגיות, בנוסף לנפיחות ברגליים, אי נוחות בשרירים ועליה במשקל.
הסימפטומים הדומים והמקשרים בין שתי המחלות מסבכים את תהליך האבחון, במיוחד כאשר האדם אשר סובל מתת פעילות של בלוטת התריס סובל גם מדלקת מפרקים. עם זאת, כאשר לאדם אשר סובל מדלקת מפרקים מופיעה עייפות יוצאת דופן או כסימפטום חדש, יש חשש לתפקוד לקוי של בלוטת התריס. הטיפול בשתי מחלות אלו הוא שונה, כך שאינו אמור להפריע לטיפול משולב.
בדרך כלל, טיפול נכון בשתי המחלות עשוי לסייע לשלוט ברוב הסימפטומים. כאשר ישנו חשש כי הטיפול אינו מסייע, יש לבדוק נוכחות מחלה אוטואימונית נוספת דומה. כמו כן, ישנם מספר סימפטומים שונים בין שתי המחלות. לדוגמה, חולים עם דלקת מפרקים שגרונית נוטים יותר לחוות אובדן משקל, מאשר עליה במשקל אשר אופיינית יותר לתפקוד לקוי של בלוטת התריס.